אריה יצחקי נולד בתל אביב בשנת 1944, שירת בצה"ל שירות סדיר ביחידה מובחרת, סודית ביותר(קמ"ג) השתתף כלוחם בכל מלחמות ישראל בין השנים 1967 - 1992, והיה חוקר במחלקת היסטוריה במטכ"ל ומנהל ארכיון המחלקה. למד היסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב . עוסק במחקר תולדות צה"ל ותולדות ארץ ישראל. פרסם, חיבר וערך 42 ספרים ומאות מאמרים בנושאי תולדות ארץ ישראל מחקרים על מלחמות ישראל וידיעת הארץ. הרצה שנים רבות בנושא מורשת קרב והיסטוריה צבאית בבית הספר המרכזי לחינוך של צה"ל ובקורסי פיקוד (בה"ד 1, קק"ש, קורס טיס) היה העורך הראשי של "מדריך ישראל - אנציקלופדיה לידיעת הארץ" במהדורה הראשונה (1978), כתב את פרקי מלחמות ישראל וביטחון ישראל בשלושת כרכי אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל.
בשנים 1972 – 1976 היה מנהל מחלקת ההדרכה בחברה להגנת הטבע וחבר מזכירות החברה. בשנים 1983 – 1993 היה חבר הדירקטוריון של רשות הגנים הלאומיים ושמש כסגן יו"ר הדירקטוריון.
בשנים 1989 - 1992 היה מרצה להיסטוריה באוניברסיטת בר- אילן בחוג ללימודי א"י.
בשנים 1999 - 2005 היה מרצה להיסטוריה וידיעת הארץ במכון אבשלום.
בשנים 1977 - 2004 היה מדריך בכיר בקורסי מורי הדרך של משרד התיירות: תל-אביב, חיפה, אוניברסיטת בר- אילן
יזם והקים כמה אנדרטאות ואתרי מורשת קרב ברחבי הארץ, בין השאר: ייסוד אתר יד לשריון בלטרון יחד עם דוד אלעזר (1972), התצוגה בבית גידי - מוזיאון האצ"ל במנשיה (1984), חמישה פרויקטים עם חניכיו בקורס קציני חינוך של צה"ל: שיפוץ וסימון "דרך בורמה", פריצת וסימון ציר רכס שיירות, סימון ושילוט ציר המשלטים בפארק קנדה, שילוט הציר מביריה לצפת, שילוט הקרב על ניצנים. שלושה פרויקטים של הנצחה עם עמותות: אנדרטת קרב תל מוטילה באלמגור (יחד עם יהודה יהב), אנדרטת משלט 219 באזור מודיעים (יחד עם דוד שניר) והקמת השילוט החיצוני באתר גבעת התחמושת בירושלים.
מחקריו מתרכזים בהיסטוריה של צה"ל וכוחות המגן העבריים (1878 - 2023), תוך מיקוד על המערכה על הדרך לירושלים במלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים. מחקרו המקיף הוא על קרבות לטרון בתש"ח. בספריו, בעקבות לוחמים - מדריך לאתרי גבורה, הוא כולל אתרי הלחימה העיקריים למן תקופת ארגוני השומר וניל"י, דרך מאבקי ארגוני המגן העבריים: ההגנה, אצ"ל ולח"י בתקופת המנדט הבריטי ועד 40 שנה למדינת ישראל. בשנת 2007 יצא לאור ספרו "222 הימים של כפר דרום - שיא הגבורה במלחמות ישראל", על עמידתו של כפר דרום במלחמת העצמאות עד לנפילתו. באפריל 2009 יצא לאור ספרו "שלדים בארון - על תעלומות ומיתוסי כזב בתולדות היישוב ומדינת ישראל בראשיתה (1941 - 1951)" בהוצאת ספרים א"י.
בינואר 2011 יצא לאור ספרו "גבורת משמר הירדן 1948" בהוצאת ספרית יהודה דקל והמועצה לשימור אתרים, המתאר לראשונה בפירוט את לחימת הגבורה של מגיני המושבה משמר הירדן מול הצבא הסורי במאי- יוני 1948, ובו נבחנת השאלה: האם הופקרה משמר הירדן?
בשנת 2012 הוציא לאור את ספרו של דב דורון: "עלילות הסטן והתרנגולת" . זאת היתה מחווה מיוחדת למחנך שלו בכיתות ז עד ח בבית הספר "הנגב" ביפו, המורה המעולה להיסטוריה שכיוון והדריך אותו לתחום ההיסטוריה הצבאית
בשנת 2016 פרסם את הספר "גדוד 21- בעקבות לוחמים " המתאר את קורותיו של אחד הגדודים הותיקים ביותר בצה"ל מ- 1947 .ועד היום
בתקופה האחרונה (2024) מסיים הכנה לדפוס של מחקר רב היקף על מלחמת יום הכיפורים, ומחקר ייחודי על ההתיישבות היהודית בחבל עזה.
הקמת מפעלי הנצחה חדשים
שיפוץ מתחם אנדרטת "המשלט המערבי בסגרה (2010), יזמות ותכנון של פרויקט "מורשת חוות יק"א בסגרה (חוות השומר) (2010- 2024) בהנהלת אשתו דתיה יצחקי.
יו"ר העמותה להנצחת המושבה הישנה משמר הירדן (2015- 2017), מושבת העלייה הראשונה שנכבשה בידי הצבא הסורי בתש"ח, ופועל להקמת אתר הנצחה לאומי במקום.
בשנת 1995 התחתן עם דתיה הרשקוביץ שהייתה תושבת היישוב הייחודי בגוש קטיף כפר ים. דתיה עסקה בהקמת יישובים במסגרת "אמנה" ובהמשך שימשה כדוברת המועצה האזורית חוף עזה, בתקופה שקדמה לפינוי גוש קטיף. בשנים 2004- 2005 בעת המאבק למניעת גירוש היהודים מגוש קטיף הקימו דתיה ואריה את הארגון מנהלת קל"ע לסיכול הגירוש והביאו אלפי מחזקים לאזור . לאחר הגירוש התגוררו בגוש עציון ובגליל התחתון עם שלושת ילדיהם. דתיה הייתה יושבת ראש סניף מרחבי גליל של מפלגת "הבית היהודי " הכולל את המועצה האזוריות גליל תחתון, רכס הפוריות והמועצות המקומיות כפר תבור ויבנאל. בעשור האחרון עברו להתגורר בקיבוץ נווה ים שבתחום המועצה האזורית חוף הכרמל. דתיה עוסקת כיום בהקמת והפעלת אתרי מורשת וחינוך להקניית ערכי הציונות.
בין השנים 2006 - 2024 עוסק אריה במחקר מפורט וחדשני על פיתוח הנשק הגרעיני באיראן (סודות הגרעין האיראני) שבו הציג עמדות מנוגדות להערכות של קהילית המודיעין הישראלית ועל כך תוכלו לקרוא באתר.
