בשנת 2002 התמנה מאיר דגן לראש ה"מוסד לביטחון ומודיעין". לאחר תקופת שפל נוראה, בה עמדו בראש המוסד שני זנבות אודים עשנים, דני יתום ואפרים הלוי, ציפינו למפנה דרמטי, אך האכזבה הייתה גדולה.
"המוסד" שערוותו נחשפה בעמאן (התנקשות הנפל בח´אלד משעל), ובמבצעים החובבנים של סוכניו: בברן שבשוויץ, בזיגי שבקפריסין, בברלין שבניו- זילנד ובעוד כמה אתרים שלא ניתן לפרסמם מטעמי צנזורה, הוא גוף חולה מאוד. לאחרונה מסתבר שמר דגן לא רק שלא הצליח לרפאו, אלא נדבק אף הוא במחלה הקשה הקרויה "תסמונת היבריס", בליווי תסמינים של "בלוק מנטאלי".
לפני שלוש שנים התברר לעולם כולו כי לוב של קדאפי נמצאת בשלב מתקדם ביותר לקראת פיתוח נשק גרעיני. בעקבות גילויי המודיעין האמריקאי הופעל לחץ בין לאומי כבד על המשטר הלובי, וקדאפי נכנע והסכים להפסקת הפיתוח.
למרבה הזוועה התברר כי ל"מוסד לביטחון ומודיעין" לא היה שמץ של מושג על הגרעין הלובי. הכישלון היה קולוסאלי. בכל מדינה מתוקנת היה מתבצע מהפך, וכל צמרת "המוסד" הייתה משוגרת לפנסיה.
מסתבר שמאיר דגן לא למד ולא הפנים דבר מפרשת הגרעין הלובי. מהתבטאויות הפומביות האחרונות שלו עולה שלקהיליית המודיעין הישראלית אין כיום מושג
על המתרחש באיראן.
בעוד איראן מתקדמת בצעדי ענק לקראת נשק גרעיני מתוחכם במספר מסלולי
פיתוח וייצור מקבילים, ומנהיגיה מצהירים על כך בריש גלי, ואף מפרטים
תאריכי יעד אופרטיביים, ראשי המוסד וגם "המתחרים" באמ"ן מזלזלים,
ממעיטים בסכנה ואף מצהירים על כך ביוהרה רבה.
ב- 18.12.06 הופיע מאיר דגן בועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ומסר לחבריה
הערכה עדכנית על סכנת הגרעין האיראני: "איראן לא צפויה להשיג טכנולוגיה גרעינית בתוך שלושה חודשים, כפי שרמז נשיא איראן". יתרה מזאת, להערכתו, אם תהליך העשרת האורניום לא יתקל בקשיים, יוכלו האיראנים לצבור כבר ב- 2008 כ- 25 ק"ג של אורנים מועשר – הכמות הדרושה להכנת פצצת אטום.
המשמעות: להערכת דגן, תוכל איראן לייצר ראש נפץ קרבי גרעיני ראשון כבר ב- 2009 או ב- 2010. כדי לייצר הרגעה נוספת, טרחו גורמים במוסד ובחטיבת המחקר באמ"ן להדליף לכתבים נבחרים בתקשורת "מידע מוסמך" על קשיים ותקלות בתהליך העשרת האורנים במפעל בנתאנז.
לצערנו, דגן ועמיתיו טועים ומטעים, והמידע שברשותם הוא מיושן וחסר ערך.
האיראנים המתוחכמים והנמרצים חצו לפני מספר חודשים את קו המטרה הראשוני שהציבו. יש בידם ראש נפץ קרבי ראשון. הוא אומנם פרימיטיבי, ראשוני מסוג "פאט בייבי" עם בעיית נשיאה (שיגור), אך בסוף חודש מרס 2007 (ראש השנה האיראני) יהיו ברשותם שני ראשי נפץ קרביים גרעיניים הניתנים להרכבה על טילים ארוכי טווח מדגם "שיהב 3" כלומר לא 2009 ולא ,2010 אלא השנה. נשיא איראן אחמדינג´ד לא "רמז" על כך, אלא הצהיר הצהרה ברורה בנושא, ומאיר דגן מבטל אותה ובז לה ביהירותו.
תוך שלושה חודשים תתברר האמת המרה והקשה שתשנה את המאזן האסטרטגי במזרח התיכון מן היסוד. ראוי כבר עכשיו להתכונן להדחה של כל צמרת "המוסד" המסואב, ולהתחיל בהכנת סגל חלופי רענן, ולא משוטה שיגיע מבחוץ.
