|
|
|
עולם הפוך – הקורבנות הישראלים מתנצלים בפני הרוצחים המצרייםפורסם ב: בתאריך: 10:03:07בשבועות האחרונים, בעקבות הקרנת הסרט "רוח שקד" בערוץ 1, מתנהלת בתקשורת ובפרלמנט במצרים מערכה אנטישמית זדונית המאשימה את מדינת ישראל וצה"ל בביצוע פשעי מלחמה נגד חיילים מצריים במלחמת ששת הימים. אגב אין כאן שום "סקופ", הסיפור העבש והממוחזר הזה הועלה כבר באוגוסט 1995 ונטחן עד דק.
התגובה הישראלית, כצפוי, היא התגוננות רפוסה בנוסח: הדברים הוצאו מהקשרם וסולפו, לא הרגנו חיילים מצריים אלא מחבלים פלשתינאים.
אף אחד לא קם ואומר את האמת- מי שביצע פשעי מלחמה חמורים ורצח שבויים ישראליים הם קציני וחיילי הצבא המצרי. בשנת 1967, בעקבות תבוסתם לא יכלו לרצוח יהודים אך במלחמת יום הכיפורים היו להם הזדמנויות רבות לטבח, והם לא החמיצו אותם.
בעקבות הצרמוניה של שנת 1995 התייצבתי בשגרירות המצרית ברח´ באזל בת"א ומסרתי לשגריר באסיוני מכתב המיועד לנשיא חוסני מוברק.
במכתב פרטתי את מעשי הטבח שביצע הצבא המצרי במלחמת יום הכיפורים בשבויים ישראליים
שנפלו בידיו. בסך הכל נרצחו באכזריות ברברית כ- 110 קצינים וחיילים.
ביומיים הראשונים של המלחמה נפלו בשבי כמה עשרות מחיילי גדוד 68 של חטיבת ירושלים שישבו במעוזי "קו ברלב". 25 מהם נרצחו במעוזים "אורקל", "לחצנית", "מילנו" ו"מפרקת" ע"י קצינים וחיילים מדיביזית חי"ר 18 ומחטיבה עצמאית 135. כולם נרצחו לאחר שנכנעו ונשקם נלקח מהם. מרביתם נורו כשהם כפותים והמצרים התעללו התעללות נוראה בגופותיהם,
כולל כריתת ראשיהם והוצאת מעיהם.
12 חיילים מגדוד שריון סדיר של חטיבה 14 נרצחו בקנטרה המזרחית ע"י חיילים מדיביזיה 18, לאחר שנחלצו מהטנקים שלהם שנפגעו בעת הפריצה לעיר. הם נכפתו, הועמדו בשורה וכל אחד מהם נוקב בעשרות קליעים.
15 חיילים מגדוד השריון של סא"ל אסף יגורי, מחטיבה 217 נרצחו ב- 8 באוקטובר 1973 באיזור גשר פירדאן לאחר שנפלו בשבי. חלקם היו פצועים קל ובמקום להעניק להם טיפול ראשוני הרגו אותם קצינים וחיילים מדיביזיה מס´ 2 בירי מטווח אפס ובדקירות סכינים. מי שהיה אחראי למעשה הוא מפקד הדיביזיה ליווא (גנרל) חסן אבו- סעדה.
עשרה חיילים מגדוד טנקים של חטיבת השריון 600 נרצחו במתחם "מיסורי" ב- 21 באוקטובר, לאחר שהטנקים שלהם נפגעו והם נפלו בשבי. אחד מהם חייל בשם משה אהרונוביץ הי"ד שרגלו נפגעה קשה והיתה מעוותת נלקח מיד הצידה ונורה בדם קר ע"י שוביו.
האחרים הובאו למקום ריכוז ונורו שם. תופעה זאת של הרג פצועים חזרה במקרים נוספים. המרצחים היו קצינים וחיילים מדיביזיה 21. מי שהיה אחראי לכל פשעי המלחמה שבוצעו בגזרה הצפונית של החזית היה מפקד הארמיה ה- 2 ליווא (גנרל) מאמון.
לקראת סוף המלחמה בעת הקרב בעיר סואץ ב- 24 באוקטובר נלכדו חיילים 19 ישראליים מיחידות שונות (צנחנים, שריון, מודיעין) בידי המצרים. כולם נרצחו באכזריות ע"י קצינים וחיילים מדיביזיה ממוכנת 6.
מספר טייסים ונווטים של חיל האויר הישראלי שצנחו ממטוסיהם בדלתה נלכדו ונרצחו ובותרו באכזריות בגרזינים וקילשונים ע"י שוטרים ותושבים מצריים, שקיבלו צל"שים על פשעיהם.
יש עוד מקרים רבים, מתועדים, בהם נרצחו חיילים בודדים.
הצבא המצרי ביצע פשעי מלחמה נוראיים כלפי השבויים שנותרו בחיים והועברו למתקני כליאה ובתי סוהר. כולם עונו עינויי תופת ברבריים שעלו באכזריותם אפילו על אלה שבוצעו כלפי השבויים בסוריה. למרבית השבויים נגרמו נזקים פיזיים ונפשיים בלתי- הפיכים (פרטים אפשר לקבל בעמותת "ערים בלילה"). כל העובדות פורטו במכתב לנשיא הנאור של המדינה הליברלית והמתקדמת. לא היה כמובן זכר באמצעי התקשורת הממלכתיים המצריים והנשיא הנכבד לא טרח להתייחס להאשמות הקשות. גם אצלנו הוצנע העניין וטושטש כאשר הטענה העיקרית ששמעתי היא: "אסור לפרט את העובדות כי עלול להיגרם סבל נוסף למשפחות השכולות".
מכיוון שעל פשעי מלחמה לא חלה התיישנות, אנו תובעים ממשלת מצרים לחשוף את הרוצחים והמענים ולהעמיד אותם לדין.
בהזדמנות זאת ראוי להזכיר לכולם את העובדה שההנהגה המצרית בשנים 1952- 1986 הורכבה ממשתפי פעולה עם גרמניה הנאצית וסוכנים של היטלר. את העובדה שמצרים נתנה מקלט ל- 1500 פושעים נאצים וגייסה מאות מהם לעבודה בתעשיה הבטחונית שלה ולייעוץ לצבאה. את העובדה שבקהיר נמצא המרכז העולמי לספרות אנטישמית ואנטי ישראלית המפיץ שנאה
זואולוגית לעם ישראל וכמובן את העובדה שממשלת מצרים של מובראק מטפחת ארגוני טרור רצחניים כמו החמאס והג´יהאד האיסלאמי ומספקת להם נשק ותחמושת.
|
