אריה יצחקי
עמוד הבית אודות אריה יצחקי קטלוג ספרים מאמרים הרצאות וטיולים ביקורת ותקשורת צור קשר
 
דגן וידלין מבצעים סאבוטאז´
הטבח בקיבוץ נ´
ההיסטוריה הסודית של שרון
האם תהיה מלחמה ב- 2012?
60 שנים לקרבות תל מוטילה
גבורת משמר הירדן
מי בלם את הסורים ברמת הגולן ב- 1973
חידוש מסורת עתיקה בכ"ג באייר
שכתוב ההיסטוריה
חבורת החווה
לשחרר את חבל עזה מיד
פירסום ראשון של דו"ח אגרנט המלא
תוכנית קלקיליה א´ (יוני 1967) ותוכנית קלקיליה ב (יוני 2017)
דו"ח סאבא"א 2011
מאיר דגן גרם נזק חסר תקדים
מהפכת המרינו
ילקוט הכזבים של חקה
70 שנות פסיכופתאלוגיה יהודית
"הפצצה הפרסית"
ריבונות יהודית בארץ ישראל
"התותח הקדוש" של תא"ל תיבון
אותם הערבים, אותם האמריקנים ואותה הקונספציה...
מלחמת מאה וארבעים השנים
ידיעות אחרונות מעלים את מדינת ישראל
מכתב גלוי לנתניהו - אם בא להורגך השכם להורגו
הקואליציה של "המקלט ביתנו" דירדרה את ישראל לשפל המדרגה
ארבעת המבצעים הסודיים של דגן
התקווה הלבנה החדשה
התרשים המומלץ לנאום נתניהו
פליטות הפה הוכיחו - איראן כבר גרעינית
הסיפור האמיתי של ה"נכבה" וה"נכסה" / פרופ´ ג´אהל אבו כזאב
התרמית הגדולה – כל האמת על הגרעין האיראני (אדר תשע"ג, מרס 2013)
הלמינגים
מיתוס האזור ה"צפוף ביותר" בעולם
סקנדל- חגיגה ספרותית מיוחדת בפלרמו בירת סיציליה
שני הזבובים והפרעוש: "אנחנו כבשנו את החרמון"
סתם יום של חול בעולם המוסלמי
הערכת האמריקאים שונתה
יחידת דב לבן
להעמיד את מאיר דגן לדין
נחשף ה"תיק הרפואי" של בנימין נתניהו / אריה יצחקי
קרקס איראנו
לאיראנים כבר יש נשק גרעיני
סולטאן יעקוב
המסה תנצח
רצח ארלוזורוב
השקת הספר משמר הירדן במרכז למורשת בגין
תל פאח´ר
גילויים חדשים בפרשת עשרים וארבעת הכ"ג
פרשת אייזנר- יד מכוונת בתקשורת
איש החינוך דגני
קץ עידן "העמימות הגרעינית"
להדיח את ראש המוסד
לב הסכסוך
"בית אל ענכבות" או "חיט אל – חדיד"
עזה בשלישית
איך צה"ל הפך לצד"ל (צבא דישדוש לישראל)
כבש הבית הישראלי
דמוגרפיה היא ענין של גרפומניה
מתי נפלה ההחלטה לפתוח במלחמת ששת הימים, ולמה נקבע יום ה- "ע" ל- 5 ביוני?
הגורם האנושי במערכה לשחרור ירושלים - איך שוחררה העיר למרות הנחיות שר הבטחון והמטכ"ל.
עולם הפוך – הקורבנות הישראלים מתנצלים בפני הרוצחים המצריים
מתוכנית ד´ לתוכנית ה´
השתלטות הערבים
כל שנה בסתיו – דיסקין
מידע כמוס משולחנו של דיסקין
ברק נערך ל"סזון הגדול החדש" 2008
החטא ועונשו
הפסיכולוגים של צה"ל גרמו לאסון איום
השמאל הקיצוני- סכנה קיומית למדינת ישראל
פכחון
מסיכת מועצת יש"ע - מי מסתתר מאחורי מועצת יש"ע המחודשת?
"תרבות הרסיסים" של הימין
בשם "האחדות הקדושה"
שיא הרוע
אני רואה מחסומים
העצמונאים שוב רוקדים
מה קרה לבית ספר שדה כפר עציון?
"הראש האטום" של מנהיגי המתנחלים
 
Bookmark and Share

מתי נפלה ההחלטה לפתוח במלחמת ששת הימים, ולמה נקבע יום ה- "ע" ל- 5 ביוני?

פורסם ב: בתאריך: 04:06:07בבוקר יום ו´, 2 ביוני 1967 התכנסה במטכ"ל בחדר המלחמה ב"בור", ועדת השרים המורחבת לענייני בטחון לפגישה עם פורום המטכ"ל. המפגש היה טעון ביותר והתפתח לעימות חריף וקיצוני בין הדרג המדיני המתון לדרג הצבאי שדחף לצאת למלחמה. המפגש הסתיים בלי החלטה. ראש הממשלה לוי אשכול דחה את דרישת הרמטכ"ל יצחק רבין לכנס מיד את הממשלה ולהחליט. אשכול הודיע שישיבת הממשלה תתקיים, כרגיל, ביום א´ 4 ביוני.
למרות זאת כינס ראש הממשלה פורום מצומצם בצהרי יום ו´. השתתפו בו שר הבטחון משה דיין, שר החוץ אבא אבן, השר יגאל אלון, מנכ"ל ראש הממשלה
יעקב הרצוג והרמטכ"ל יצחק רבין. דיין אלון ורבין תמכו ביציאה מיידית למתקפה מול מצרים גם אשכול תמך ואפילו אבן המתון לא הביע התנגדות. אך בתום הדיון נקבע כי המתקפה תתחיל "לא לפני יום ב´ (5 ביוני)". במחקרים ובספרים שפורסמו עד היום הועלו שתי סיבות פורמליות לדחיית המתקפה.
הראשונה: הצורך להמתין לשובו של ראש "המוסד" מאיר עמית במוצ"ש – משליחותו בארה"ב כדי לשמוע את דיווחו; והשניה: "צה"ל עוד נזקק להכנות אחרונות". מאחורי הניסוח המעורפל של הסיבה השנייה לדחיית המתקפה ל- 5 ביוני מסתתר סיפור מרתק שלא פורסם עד היום, זהו סיפורו של מבצע ההונאה המבריק שהצליח להפליא והכריע את גורל המערכה בחזית המצרית לפני שנורה אפילו פגז אחד.
רמזתי על כך בפירסום שיצא לאור בשנת 1980 וזהו סיפור המעשה:
 היערכות הצבא המצרי בסיני בין ה- 16 ל- 23 במאי 1967 הפתיעה את המודיעין של צה"ל. הערכת אמ"ן היתה כי בעקבות לקחי מבצע "קדש" ב- 1956 יתפרסו המצרים במלוא עוצמתם בגזרה הדרומית שבין אל קצימה וכונתילה, שהתגלתה כגזרת תורפה. בניגוד לציפיות ריכז הצבא המצרי את מירב עוצמתו בקידמת סיני, בשטח רפיח- אל עריש – ג´בל ליבני – ביר אל- חסנה – אבו- עגילה.
יתר על כן, הכוח המצרי העיקרי שנועד לתקיפת נגד לעבר רצועת עזה- הוא המג´מועה (כוח משימה על- חטיבתי) שבפיקוד שאזלי- נערך בפתחת רפיח.
לכן גם תוכנן המאמץ העיקרי של צה"ל בגזרה הדרומית ("קרדום").
אולם בעקבות כניסת כוח השריון המצרי העיקרי דיביזיית שריון 4 למישורי המליז בדרום ב- 24 במאי הוחלט לתקוף בקידמת סיני.
לשם כך היה צורך לבצע פעולות הטעיה שיניעו את הפיקוד המצרי להציב את כוחותיו במערך חדש, שיהיה נוח לצה"ל. המבצע המתוחכם, שכלל בין השאר הפעלת אוגדת הונאה = אוגדה 49 בפיקוד אל"מ שלמה אמבר בגזרת כונתילה;
הנעת כוחות גדולים בשעות היום דרומה והחזרתם צפונה בלילה; והעברת מידע כוזב באמצעות סוכנים כפולים, נועד ליצור את הרושם שהמאמץ העיקרי של צה"ל יבוצע שוב בציר הדרומי. המצרים בלעו את הפתיון, שינו את היערכותם והעתיקו לגזרה הדרומית את שלוש דיביזיות החי"ר המעולות שלהם ואת כל עתודות השריון המבצעיות (דיביזיית שריון 4, חטיבת שריון 14, חטיבת שריון 141, ומג´מועת שאזלי).
יתר על- כן, בעקבות מבצע ההטעיה החלו המצרים  מה- 28 במאי בתיגבור נמרץ של הציר הדרומי מקלעת א- נח´ל לכונתילה, ושל השטח שבין כונתילה לאל- קצימה.
לאורך הציר הדרומי התפרסה דיביזיית חי"ר 6 ומצפון לה נערכו מג´מועת יאקוט
(2 חטיבות חי"ר, 45 טנקים ו-72 קני ארט´), ומג´מועת שאזלי.
בחמשת הימים שלפני תחילת המלחמה העבירו המצרים עוצבות שריון נוספות לעבר הציר הדרומי. כך למשל החלה דיביזיית השריון 4 בתנועה דרומה
בליל 2- 3 ביוני והיה ברור שלא תגיע לשטח החדש ותשלים היערכות לפני 6 ביוני.
כתוצאה מתנועות אלה הוחמר מצב הצבא המצרי. בגיזרת המאמץ העיקרי של פיקוד הדרום, שבו נועדו לתקוף כ- 380 טנקים ישראליים (ברובם חדשים), היו
להם 82 טנקים בלבד, ואילו בגיזרה הדרומית עמדו 61 טנקים של חטיבה 8
של צה"ל מול מירב עוצמת השריון המצרי (למעלה מ- 450 טנקים) שלא נערך עדיין להתקפה. וכך עמדו הכוחות המצריים בסכנת לפיתה וכיתור עוד בשלבי הלחימה הראשונים.
לפי המידע שבידינו נוצר תוהו ובוהו לוגיסטי בסיני בעקבות תנועת הכוחות הענקית. המפקדה המצרית איבדה שליטה על הכוחות הנעים לשטחי ההיערכות החדשים. המהומה עמדה להגיע לשיאה ב- 5 ביוני. הרמטכ"ל רבין החליט שזהו המועד המתאים לפעולה ולכן דרש לתקוף לא לפני יום ב´ – 5 ביוני.
המלצתו התקבלה. בבוקר יום א´ 4 ביוני התכנסה הממשלה לישיבתה הרגילה וקיבלה את ההחלטה הבאה ברוב מוחץ: "הממשלה מחליטה לנקוט פעולה צבאית שתביא לשחרור ישראל מטבעת החנק הצבאית המתהדקת והולכת סביבה...
הממשלה מסמיכה את ראש הממשלה ושר הבטחון לאשר למטה הכללי של צה"ל את מועד הפעולה". רק שני שרי מפ"ם נמנעו.
למחרת ביום ב´ 5 ביוני 1967 בשעה 07:45 פתח צה"ל במתקפה בחזית המצרית.
ההצלחה עלתה על כל הציפיות והתכנונים.

גדוד 21 בעקבות לוחמים

גדוד 21 בעקבות לוחמים מאת אריה יצחקי

גדוד חי"ר 21 הוקם ב- 25 בדצמבר 1947 כגדוד ג´ של חטיבת "לבנוני", והיה אחד מהגדודים הסדירים הראשונים של ארגון "ההגנה"...מידע נוסף

 

עלילות הסטן והתרנגולת

עלילות הסטן והתרנגולת  מאת דב דורון

סיפור מלחמת העצמאות בירושלים מזווית שלא סופרה עד היום – כפי שחווה אותה חייל פשוט (חפ"ש) בקו האש- בחזית העירונית....מידע נוסף

 

שלדים בארון

שלדים בארון מאת אריה יצחקי

ההיסטוריה הכתובה והנלמדת במדינת ישראל היא היסטוריה כוזבת ושיקרית שכל דמיון בינה לבין המציאות מקרי בהחלט. ...מידע נוסף

 

222 הימים של כפר דרום

222 הימים של כפר דרום מאת אריה יצחקי

שלושה חודשים רצופים של הגנה על יעד מבוצר מול הפגזות כבדות, מטחי ירי ביום ובלילה וארבע התקפות רצופות של כוחות משולבים של חי"ר ושריון,...מידע נוסף