ב"מוספשבת" האחרון של העתון "מעריב" (15.4.11) החליט האלוף (מיל.) יצחק חופי (חקה) לפרסם את זכרונותיו על מלחמת יום הכיפורים בה היה אלוף פיקוד הצפון.

חקה שמתגורר בדיור מוגן באחד מ"מגדלי הים התיכון" חושב שעם ישראל לוקה במחלת השיכחה כמו כמה משכניו, ולכן הוא החל לספר לנו כזבים (צ´יזבטים) מבית היוצר של הפלמ"ח: "הסורים לא היו על הגדרות; לפיקוד צפון לא היה קושי מיוחד במלחמה הזאת. עשינו הכנות, התכוננו למה שעלול לקרות, ואני לא מקבל את כל הצ´יזבטים שנכתבו על זה. דיברו על קרבות נואשים, על גשר בנות יעקב ועל טנקים סוריים שכפסע היה ביניהם לבין גלישה לכיוון טבריה.. לא היה מצב נואש. זה לא אומר שרקדנו הורה כל ערב וגם לא ביום שאחרי, אבל עובדה היא שיומיים אחרי פרוץ הקרבות, כבר העברנו את הלחימה ממש פנימה לכיוון הסורי".

לקרוא ולא להאמין. הסורים היו לא רק על הגדרות אלא בתוך הגדרות של מחנה נפח´. וחקה לא היה שם כי התמוטט ונס על נפשו בחצות הלילה הראשון. כתב על כך רפול בספרו: "אלוף הפיקוד ניהל את המלחמה עד חצות הלילה, אחר- כך העביר לי את האחריות ועזב.... ידעתי, שאנחנו שקועים בבוץ עמוק, עד הצוואר. התפרנסנו משמועות. איש לא ידע לומר דברים ברורים ומפורשים, בדוקים. סיפרו על טנקים סורים שועטים. איש לא ידע מהו מרכז הכובד של ההתקפה הסורית" (סיפורו של חייל, עמ´ 128).

רפול היה דיסקרטי. ידידי האלוף מוסא פלד ז"ל העיד בפני כי הגיע למחרת למפקדתו של חקה כדי לקבל הוראות להפעלת אוגדתו  (אוגדת העתודה המטכ"לית 146) במתקפת נגד בגולן: "מצאתי את חקה שוכב במיטתו המום וחיוור. הוא נראה לי בהלם קרב מוחלט ואמר: "מוסא קרה אסון, הפסדנו את רמת הגולן. חייבים לסגת ולהיערך לבלימה על קו הירדן והכנרת".

הרגעתי אותו ואמרתי: "הגעתי עם אוגדה בהרכב מלא, נבצע התקפת נגד, נכה את הסורים, נהדוף אותם ונבקיע לתוך סוריה".

בניגוד לגירסת חקה חלוץ השריון הסורי היה במרחק זעום מן הכנרת ונבלם רק בקרבות קשים בנפח´, בציר מעלה גמלא ובציר אל-על-פיק. חזית הצפון ניצלה למרות הפיקוד השערורייתי של חקה ואנשי המטה שלו, בשל גבורתם והקרבתם של רבים וטובים. נכון, לא רק קהלני ויאנוש אלופי יחסי הציבור- אלא לפחות עוד 20 מח"טים, מג"דים, סמג"דים ומ"פים שלא זכו לפירסום נאות. המחדלים של חקה נמשכו גם בעת מתקפת הנגד לתוך סוריה (קרבות 10- 22 באוקטובר 1973).

בכל צבא נורמטיבי היה חקה מפוטר לאלתר בתום המלחמה ונשלח בבושת פנים לביתו. אך אצלנו ב"חונטה" של הפלמ"ח לא מפקירים חברים גם אם הם נפלים וביזיונרים.

לכן האיש הכושל הזה קודם לתפקיד ראש "המוסד", המשיך בדרכו גם שם היה האחראי למחדלים נוספים ובראשם הברית הבטחונית האוילית עם משפחת הפשע ג´ומאייל בלבנון (הפלנגות) ששיקעה אותנו לדור שלם בבוץ הלבנוני.

למען הגילוי הנאות אציין שכבר בשנת 1984 פירסמת את האמת על מחדליו של חקה בעת שהייתי העורך של "אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל- כרך העשור השלישי וכתבתי את פרקי מלחמת יום הכיפורים. כאשר יצא האטלס לאור בשיתוף משרד הבטחון- ההוצאה לאור, זומנתי לראיון בטלויזיה הישראלית (המראיין היה מאיר שלו), ואחר- כך היתה כתבת ענק ב"ידיעות אחרונות" ב- 27.1.1984, בה ראיין אותי אביעזר גולן שאיפשר לו להגיד את כל אשר על ליבי.

"חקה" הגיב במאמר משלו בעתון "דבר" בו התנצל והתגונן נואשות: "אין בכוונתי להתווכח עם הבחור הזה".

אך מאחורי הקלעים  הפעיל חקה לחצים אדירים על שר הבטחון ועל בעל הוצאת "כרטא" עמנואל האוזמן, להפסיק את הקשרים איתי. ואכן הקשר עם כרטא נותק, אך לא עם משרד הבטחון שהרי שם יש תהפוכות פוליטיות.... ודי לחכימא ברמיזה.

אז מה מתברר? לא למדנו שום דבר. האליטה השלטת ממשיכה בשכתוב ההיסטוריה, לא מפיקה לקחי אמת ואת המחיר נשלם בדמנו במלחמה הבאה עם סוריה. 

מכל מקום מצ"ב הקטעים הרלוונטיים מתוך המאמר בעתון "ידיעות אחרונות" ומתוך מאמר נוסף שפירסמתי בעתון "חדשות" ב- 12.10.86 תחת הכותרת "המחדל שכמעט מוטט את מדינת ישראל- איך התמודד אלוף הפיקוד".