"הפצצה הפרסית"

כל האמת שלא סופרה לכם על תכנית הגרעין האיראנית.

לפי המידע שמפיצים בשיטתיות ראשי השירותים החשאיים של ישראל אין בידי איראן נשק גרעיני מבצעי.

במשך שמונה השנים האחרונות שינו ראש המוסד וראשי אמ"ן את הערכותיהם לגבי תאריך ייצור פצצה גרעינית באיראן עשר פעמים לפחות והוכיחו שהם "מזגזגים סידרתיים". הערכותיהם השתנו בעיקר בשל שיקולים פוליטיים. ב- 2003 העריך ראש המוסד דגן כי לאיראן תהיה פצצת גרעין ראשונה ב- 2007. לראשי אמ"ן היתה הערכה שונה. תחילה דובר על מאי 2005 ואח"כ על 2008. לאחר מכן חלה תפנית מעניינת לחומרה- קברניטי קהילית המודיעין הודיעו כי התאריך יהיה סוף 2009 וזה בניגוד גמור להערכות המודיעין  האמריקני שהעריך כי האיראנים ישיגו את הפצצה בין

2015- 2010 (!!).

והנה בפברואר 2010 תדרך האלוף עמוס ידלין את חברי ועדת חוץ ובטחון – בפעם האחרונה לפני פרישתו מתפקידו וקבע: "ההתקדמות של איראן לגרעין פחות מתקדמת ממה שהם היו רוצים, בשל תקלות טכניות, אבל לאיראן יש כיום מספיק חומר גרעיני להרכבת פצצה אחת ובקרוב גם כמות שתספיק לשתי פצצות".

מחליפו האלוף אביב כוכבי אמר לאותה ועדה בינואר 2011 כי "ברגע שהשליט העליון בטהרן יחליט לפתח פצצת אטום הפצצה תהיה מבצעית תוך שנה עד שנתיים".

לראש המוסד מאיר דגן שפרש בינואר 2011 היתה הערכה שונה לחלוטין. ביום אירוע הפרידה שלו שהתקיים במטה המוסד ב- 6.1.2011, שיחרר לתקשורת את ההערכה ה"מפוצצת": "לאיראן תהיה פצצה גרעינית לא לפני שנת 2015 (!!) ואם ההפרעות השונות והמסתוריות לתוכניות הגרעין שלה ימשיכו, זה ייקח לאיראן זמן ארוך אף יותר". כלומר: אנו "המוסד" הצלחנו לסכל את פרוייקט 111 האיראני באמצעות תולעי מחשב  (סטוקסנט), חיסול מדענים, גרימת תקלות טכניות בציוד וכד´.

לקרוא ולא להאמין. האם זהו שיא של שחצנות או תוצאה של חיים בבועה? ובינתיים האיראנים צוחקים כל הדרך אל הפצצות.

האמת הקשה והמרה היא שלאיראן יש נשק גרעיני מבצעי כבר מיולי 2006 (!).

להלן מכתב מסווג ששלחתי לבנימין נתניהו ב- 18 ביוני 2006:                                                                                           

                                                                                 כ"א בסיון תשס"ו

                                                                                            18.6.06

לכבוד                                                                              

ח"כ בנימין נתניהו (רה"מ לשעבר)

    שלום רב,

          הנדון: הנשק הגרעיני האיראני – כשלון מונומנטלי של קהילת

                           המודיעין הישראלית.

1.     אם היה מישהו שחשב כי הכשלון המחפיר באיתור וגילוי תוכנית הגרעין של לוב היה ייחודי וחד- פעמי, מסתבר עתה שהמערכת המודיעינית של ישראל מעדה שוב. זה לא צריך להפתיע שהרי היא עושה זאת בתדירות מדאיגה ושיטתית מזה 46 שנה.

2.     בכל מדינה מתוקנת היתה מתחוללת רעידת אדמה של ממש וראשי המודיעין היו מוצאים לגימלאות. אך בישראל עולם כמנהגו נוהג וראשי אמ"ן וראשי המוסד ממשיכים לפטפט דברי הבל.

3.     מנהיגי אירן מתעתעים בעולם כולו שמרותק למצג השווא ההונאתי שלהם באתרי נתאנז ואיספהן. כולם מרוכזים בנושא העשרת האורניום בצנטריפוגות וראשי אמ"ן שלנו בולעים את הפיתיונות בשיטתיות. במקביל פועלים האירנים הערמומיים והמתוחכמים בשלושה מסלולי פיתוח מקבילים לפחות, בחמישה אתרים נוספים (ראה נספח א´).

אצלנו שלושת "הגנרלים המעופפים" חלוץ ידלין ושקדי, הנפוחים מיוהרה וחשיבות עצמית ממשיכים לרבוץ בכסאותיהם להעלות סברות – כרס

ולהרגיע: "לא צריך להיות נסערים כל-כך, בסך הכל אין "עליית מדרגה"

בשלוש השנים הבאות..."

4.     ראש אמ"ן הקודם האלוף פרקש- זאבי העריך ביוני 2004 כי איראן תגיע  ליכולת מחקר ופיתוח של נשק גרעיני במאי 2005, ואז יידרשו לה שנתיים עד שנתיים וחצי כדי להחזיק בראש גרעיני מבצעי – כלומר בשלהי 2008 (!!) ראש אמ"ן הנוכחי האלוף עמוס ידלין העריך ב – 12.4.06 כי איראן תגיע לפצצה תוך שלוש שנים היינו ב- 2009 (!!) אך ברוב אוילותו טרח

להוסיף:" כי האיראנים מנסים ליצור מצג = שווא שהם מתקדמים בתוכנית הגרעין שלהם יותר ממה שהם באמת..."

ידלין לא למד ולא הפנים דבר מכשלונות קודמיו בתפקיד. מתברר שצומח לנו אלי זעירא ב´ בערוגת השחצנות של ראשי אמ"ן.

לאחרונה החלו באמ"ן השגות ופיקפוקים ובחודש מרס 2006 הדליף "מקור בכיר באמ"ן" לעתונות הערכה מעודכנת לפיה לאיראן יהיה חומר בקיע בכמות מספקת לפצצה ראשונה תוך שנה וחצי, והם יזדקקו לחצי שנה נוספת לייצור הפצצה עצמה, כך שבמארס 2008 תהיה להם פצצה מבצעית...

ראש המוסד מאיר דגן שנסרט קשות  בעקבות המחדל הלובי מגלה פתיחות מחשבתית גדולה מעט יותר. הוא העריך ב- 27.12.05 כי "האיראנים יכולים להגיע לעצמאות טכנולוגית בדרך לגרעין תוך מספר חודשים". עם זאת הוסיף הסתייגות (כנראה מטעם "חכמי המחקר"): "הכנת נשק גרעיני היא תהליך לא קצר"

5.     מכיוון שהח"מ מכיר היטב, מהניסיון האישי, את טכניקות ההסתרה, ההעלמה וההטעיה שביצענו כלפי ארה"ב בשנים 1963-1967 (ראה נספח ב´ ודי לחכימא ברמיזה....) אין לי ספק שהאיראנים למדו את השיטות הללו ואפילו פיתחו ושיפרו אותן.

ב- 23.7.04 פירסמתי מאמר בעיתון "מקור ראשון" (העמימות הגרעינית –

נספח ג´) ובו כתבתי כי בטווח של כשנה יהיה לאיראן נשק גרעיני, מסתבר כי התחזית היתה מדויקת מאוד. האיראנים משלימים בימים אלה ממש את מבצע הפיתוח האדיר שלהם ואם ישראל וארה"ב לא יפעלו מיד המשימה תושלם תוך שישה חודשים. אל תגידו שלא הוזהרתם.

6.     ראוי להתחיל להיערך כבר עתה להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את המחדל המודיעיני שייחשף בקרוב. 

                                          בכבוד רב,

                                         אריה יצחקי.

נספח א´

        סכום מצב תוכנית הגרעין הצבאית האיראנית – יוני 2006

א.     איראן עוסקת זה מספר שנים בהפקת חומרים לייצור פצצות גרעיניות

       במספר מסלולים מקבילים, והיא אינה חוסכת כל מאמץ ומשאב    

       כספי כדי להגיע למטרה.

       המסלול הגלוי שבו מפיקים אורניום מועשר ברמה נמוכה במתקן    

       בנתאנז, הוא מסלול הונאתי מובהק כי במקביל אליו מתנהל תהליך     

       הפקה של חומר בקיע בארבעה מסלולים נוספים:

1.       העשרת אורניום בצנטריפוגות ברמה של כ 90% במתקנים מהסוג של

           לאביזן – שיהאן. יש לפחות שלושה אתרים כאלה.

2.      העשרת אורניום בלייזרים, יש מתקן אחד כזה לפחות במועלאם כלאיה (ליד קזווין).

     3 .   ישנו כמובן כור באיספהן שאיראן הכחישה את קיומו, ומפעל למים   

        כבדים ומפעל להפרדת פלוטוניום באראכ.

     4. רכישת פלוטוניום ממדינות ברה"מ לשעבר (אוקראינה – ביילרוס    

        - קזחסטן) וצפון קוריאה תמורת סכומי כסף נכבדים. בידי איראן יש

        כיום 17-16 ק"ג פלוטוניום "שחור".

ב.      באשר למו"פ יש בידי איראן כל הידע לייצור פצצה שנרכש

"באדיבותו"  של הד"ר עבד אל- קאדיר ח´אן ומדעניה מיישמים אותו עתה. פצצה מבצעית פרימיטיבית ראשונה נישאת מטוס תהיה מוכנה תוך חודשיים ביולי 2006 (+ -). מכון ההרכבה באתר סמוך לטהרן (זירזמין 27).

ג.      איראן עוסקת גם בניסויים מתקדמים של ראש קרב גרעיני מבצעי לטילי שהאב 3.

ד.      15.6.06 במהלך פגישה בין שר ההגנה האירני מצטפא מוחמד נאג´ר      

           למקבילו הסורי תורכמאני היתה לגנרל נאג´ר פליטת פה: אם                                   נותקף ונחוש בסכנה נעשה שימוש בנשק גרעיני כאופציה להגנה.

ה.     מסקנה: עד סוף 2006 יהיו בידי איראן 3-4 פצצות גרעיניות מוכנות להפעלה. בשלב ראשון שתיים נישאות ע"י מפציצים. שתי האחרות תהיינה בתחילת 2007 מורכבות על טילים ארוכי טווח מדגם שיהאב 3 או 55-X.

מאז נשלח המכתב הנ"ל למספר ממוענים חלפו כ- ארבע וחצי שנים. האיראנים המשיכו בייצור ובפיתוח במלוא התנופה, הקימו עוד שבעה אתרים חדשים וביצעו פריצת דרך משמעותית  במזעור ראשי הנפץ המיועדים להרכבה על הטילים. הם מייצרים ואצלנו חכמי המודיעין מזיזים קדימה כל הזמן את מועד הלידה של "הפצצה הפרסית".

הח"מ איננו היחיד שמעריך כי המודיעין הישראלי נכשל כשלון מונומנטלי, ובלע את הלוקש ("גונדי") האיראני. עוזי עילם לשעבר מנכ"ל הועדה לאנרגיה גרעינית אמר לערוץ 1 ב- 23.10.09: "פרויקט העשרת האורניום בנתנז הוא הסחה והונאה. הסיפור האמיתי הוא מסלול הפלוטוניום באראק". הגנרל הרוסי ולדימיר דבורקין אמר בכנס הרצליה בפברואר 2009 כי בידי האיראנים יכולת גרעינית מבצעית עכשיו.

עד כאן עיקרי הדברים.