|
|
|
שיא הרועפורסם ב: אתר ערוץ 7 בתאריך: 21/08/2008נחרדנו בשנת 2003 לקרוא בעלון ביה"ס האזורי "מעלה הבשור" מאמר של תלמיד כיתה י"ב שכתב כי חלומו הגדול ביותר הוא לרוצץ באבן את ראשה של מתנחלת מגוש קטיף, ולראות את רסיסי מוחה ניתזים לכל עבר. לא היה כמובן גינוי ממשי של המורים והמחנכים למאמר הנפשע והמזוויע.
חשבנו שחווינו את שיא השנאה ב- 18 באוגוסט 2005, בשעות הערב, כאשר האוטובוס של המגורשים המוכים והרצוצים חלף על פני הכניסה הראשית לקיבוץ רעים ושם עמדה חבורה של קיבוצניקים שמחים לאיד שלא גילו טיפת אמפתיה ל"אחיהם", אלא להיפך ביצעו לעברנו תנועות מגונות ושאגו בחדווה רבה: "הגיע יומכם מתנחלים מנוולים".
חשבנו לתומנו כי לאחר שלוש שנים בהן התנפץ "חזון ההתנתקות", הוקמה מדינת חמאסטאן בעזה, נורו אלפי קאסמים ופצמ"רים על שדרות ויישובי עוטף עזה משהו ייסדק בחומת השנאה והרוע, אך הסתבר שהלקחים לא נלמדו. דבר לא השתנה במוחם המעוות של השמאלנים שהרי שנאתם למתנחלים של ה"אוטו אנטישמים" שלנו היא שנאה זואולוגית - פתולוגית.
הפעם הגיע הארס המפעפע מן האקדמיה, ממכללת ספיר הסמוכה לשדרות. הידיעה על הקמת מוזיאון לתולדות גוש קטיף במעברת ניצן החרידה מרבצו את נשיא המכללה, הפרופסור זאב צחור. מסתבר כי ניסיון ההנצחה הרגיז אותו מאוד שהרי המתנחלים לא שוכחים ולא סולחים ואפילו מנסים להנציח את זוועת העקירה והגירוש, לכן השחיז את עט הרעל שלו וכתב מאמר לעיתון "ידיעות אחרונות" בשם "התמונה המלאה" שפורסם בט"ז באב תשס"ח.
המאמר רצוף בשלל עובדות שאין כל קשר בינן ובין המציאות.
כך הזכיר גירוש כביכול של 8,000 ערבים מאדמות גוש קטיף והרס בתיהם כהכנה להקמת המושבים היהודים, וזעק חמס מדוע לא מזכירים גירוש זה למען הצדק ההיסטורי? סיפור זה לא היה ולא נברא אלא בדמיונו של צחור. בתחום גוש קטיף לא התגוררו כמעט ערבים לפני 1975. השטח היה בתולי לחלוטין. היו בו כמה עשרות משפחות ערביות מחאן - יונס ודיר אל - בלח שעיבדו חלקות חקלאיות באזור המאווסי, ובנו לעצמן מגורי ארעי בשטח ("ערישות"- סוכות) לעונה החקלאית. אף אחת מהן לא גורשה. יתרה מזאת, לאחר הקמת הישובים היהודים ובעידוד הממשל הישראלי שהקצה אדמת מדינה סמוך לחוף בתמורה לכל ערבי שעקר פרדס צורך מים רבים, וסלילת כביש הביטחון לאורך החוף הגיעו מאות משפחות מהערים הערביות הצטרפו לקרוביהם במאווסי, ובנו בתים בבנייה קשיחה באזורי הדיונות.
פרופ´ צחור מתכוון למבצע "ניקוי השטח" והרס בקתות של הבדווים בשטח של 18 אלף דונם שביצע אריק שרון באזור פיתחת רפיח, ואין לגירוש זה קשר לגוש קטיף. לא צריך להיות פרופסור לגיאוגרפיה כדי להבין שצחור פשוט טעה בהגדרת המרחב.
טענה אחרת שהעלה צחור הייתה שבדיוק בעת הגירוש מקטיף גורשו בני שבט התרבין מהשטח ליד הישוב עומר, לכן חייבת להיות הנצחה לכך במוזיאון גוש קטיף. לא ברור לי כיצד זה מתקשר עוול זה לגוש קטיף, אך מפליא לגלות שפרופ´ צחור נטפל לזוטות ושכח לספר לקוראים על הגירוש הגדול והממשי אותו ביצע מורו ורבו דוד בן- גוריון ב- 1948 במסגרת ה"נכבה".
בניצוחו של בן- גוריון גורשו חצי מיליון ערבים, נעקרו ונהרסו 540 קהילות ערביות (ערים, עיירות, כפרים ומאהלים). מעניין שלהנצחת גירוש זה לא תובע פרופ´ צחור הקמת מוזיאון כי הוא "הוטנטוט קלאסי". להזכירכם מוסר הוטנטוטי הוא: "אני גונב ממך פרה = זה מעשה מוסרי ומקובל. אתה גונב ממני פרה = זה מעשה פשע חמור שיש להעניש עליו".
וכמובן פרופ´ צחור שכח גם את "הגירושונים" הקטנים שביצע בן- גוריון בשנים 1951-1956, כמו: גירוש 5,000 ערביי מג´דל (אשקלון) בשנת 1951 או גירוש הכפריים הערבים מהשטחים המפורזים בצפון והרס הכפרים נוקייב, ערב אל שמאלנה, כרד אל- בקרה, כראד אל ע´נאמה ועוד. מעניין כי בסך הכל גירש בן גוריון בצפון 8,000 ערבים... בדיוק כמו המספר שאריק שרון גירש בפתחת רפיח, אך את אלה ודאי שאסור להזכיר כי המגרש היה "צדיק יסוד עולם" לשיטתו של פרופ´ צחור.
ראוי להקים את מוזיאון "הנכבה" להנצחת גירושי הטרנספריסט בן- גוריון, ואחד האתרים המתאימים ביותר להקמתו היא מכללת ספיר של פרופ´ צחור. המכללה יושבת על אדמות שנגזלו מהפלחים הדלים והמרודים של הכפרים נג´ד ומע´ראת עזה שבתיהם נהרסו והם גלו למחנות פליטים ברצועת עזה.
אני בטוח שפרופ´ צחור יוכל להשיג להנצחת הטרנספר כמה מיליוני יורו מחבריו "אוהבי השלום" באירופה, למשל: באמצעות קרן השלום של שמעון פרס ידידו, ואולי ישיג תרומות מכמה טייקונים המקורבים אליו, ורצוי אפילו תרומות נדיבות ישירות מממשלות נורבגיה, שבדיה ושאר ממשלות ליברליות אוהבות ישראל ויהודים.
פרופ´ צחור ודאי יתפלץ כאשר יגלה כי במקביל להקמת המוזיאון בניצן הוקם מוזיאון נוסף להנצחת גוש קטיף בירושלים (ברחוב שערי צדק). והגרוע ביותר מבחינתו ומבחינת רעיו בקיבוץ רעים שהוקמו בימים אלה, עשרים גרעיני התיישבות הנערכים להקמת כל יישובי קטיף מחדש מיד עם שחרורו על ידי צה"ל.
אני מקווה שנוכל לבנות אגף חדש וגדול במוזיאון הנכבה במכללת ספיר, בו ננציח את גירוש ערביי עזה לסיני במהרה בימינו. אני כבר מתחיל בהכנת החומר המוזיאוני ברמה אקדמית גבוהה ומוסמכת.
|
