לפריץ פוטוצקי היה ארמון מפואר בעיירה לנצוט ובו היה עורך נשפים מפוארים לאצילי פולין המכונים "שלאכטה". בחגיגות בידרו את הנאספים מיטב נגני פולין ולהקות הריקוד שלה. גולת הכותרת של המסיבות הייתה הריקוד של חצות. אז, בטוב ליבם של כל האצילים ונשותיהם בוודקה משובחת, זימן הגרף פוטוצקי את החוכר הנאמן שלו מוישה יוסלביץ המכונה "מושקו", אותו הפקיד על יערותיו אחוזותיו ובתי המרזח שלו. "מושקו" הפליא לרקד ריקודים חסידיים. לפי פקודת הפריץ לבש את בגדיו המסורתיים החגיגיים, שטריימל וקפוטה עם אבנט מצויץ וגרביים לבנים, ואז לפקודה: "ז´יד דויי" (יהודון קדימה) רקד את הריקוד הנפלא הידוע בשם "מה יפית" לפני הפריץ כשפאותיו המסולסלות מתנופפות לכל עבר. הוא רקד בהתלהבות כבירה לקול תשואות האצילים ובסוף המופע זכה תמיד לתשורה כספית ראויה כיד המלך. כל האצילים קינאו בפוטוצקי על שיש לו "יהודון" כזה מוכשר ונאמן.

יום אחד כעס הפריץ על "מושקו" שלא ביצע בדיוק משימה שהטיל עליו והחליט לזרוק אותו לכלוב בו היה הדוב הנורא מישק´ה. אך אשת הפריץ ג´ואנה ביקשה רחמים על היהודון ופוטוצקי נעתר לה והחליט להגלותו לביצות הפריפט, לאחוזה הנידחת והמקוללת של נתינו הדל הפריץ ויגוצקי. מוישה עקר לשם עם אישתו וילדיו וכבר בפגישה הראשונה עם אדונו החדש הפליא לרקד לפניו "מה יפית"... הסתבר שהוא לא למד לקח והוא ממשיך לרקוד היטב גם כאשר אדוניו דורך עליו, משפילו ומגרש אותו.
גם לממשלת הזדון של שרון ויורשו אולמרט יש יהודונים מהדגם של מושקו הרוקדים לפניהם "מה יפית". והריקוד הומר למעשה הנקרא "התיישבות מטעם לדוגמא" עם חממות פלפלים. מובילים אותם אנשי עצמונה ונצרים המגורשים מגוש קטיף ההולכים לרקוד בחולות חלוצה בישובים שייקראו חלוצית- 1 וחלוצית 2 חלוצית 4, וכו´.
העצמונאים והנצרנאים הללו מלאי גאווה עצמית כמו מושקו והממסד מאמץ אותם אל ליבו הערל. כמה שהם נפלאים השוטים הללו, שוב הם מגדלים פלפלים לתפארת בחולות ומוכנים לרצות את הפריץ. אין קדושת הארץ ואין היאחזות באדמת ארץ ישראל. זהו עלה התאנה המכסה את מצפונם של המגרשים. כמה שהם שונים מהמגורשים האחרים החקלאים מגדיד, גני טל, נצר חזני המסתופפים בקהילות הקראווילות ומבכים את גורלם. הם אפילו מקיימים מייצגים עבור מטיילים בחול המועד פסח, ולאחרונה אפילו התחילו להדריך מחפשי פטריות כמהין בחולות. רק שיורשיו של מושקו לא יודעים שכאשר יכנסו בקרוב לבתיהם החדשים בחלוצית, הפריץ ויגוצקי (אולמרט) ושותפתו הפריצה פייגל´ה, זאת שהייתה יהודיה בעברה והמירה את דתה, מתכננים לגרש אותם בשנית.
 
לפריץ ולפריצה יש תוכנית חדשה הנקראת "חזון" המבוססת על תוכנית ישנה של יועצם יוסל´ה: הכוונה היא למסור את חולות חלוצה למדינת ישמעאל תמורת שטח מקביל באזור מעלה אדומים. וכך יאלצו בקרוב העצמונאים והנצרנאים לחפש לעצמם בשלישית מקום התיישבות חדש שיתאים לפלפלים המופלאים שלהם בחממות הפז. והם, בלי ספק יעשו זאת בריקודים ללא ערעור: "מה יפית" מלאי
התלהבות שהרי הם אלופי הריקודים ומנהיגם הוא "רב מרקד" שהפליא בריקודיו לפני הקלגסים של פוטוצקי בחודש אב תשס"ה.
ולקראת העשור השני של המאה ה- 21 יוכלו חברות הטיולים בישראל לערוך סיור בנושא "מורשת ההתיישבות" בעקבות החממות של עצמונה שיתחיל בחצי- האי סיני (שם שכנה עצמונה המקורית) וימשיך לעצמונה השנייה שבפאתי ח´אן יוניס ומשם דרך חלוצית ועבור למכתשי הנגב, ומי יודע היכן תהיה התחנה הבאה? בכל מקרה הסיור יסתיים בריקוד נלהב שיביא את המשתתפים להתעלות ולאכסטזה רוחנית.