כהיסטוריון שחקר לעומק את שלושת ה"סזונים" שביצעה ה"הגנה" נגד אצ"ל ולח"י בשנים 1942, 1944, 1947, נדרכו חושיי למשמע הדברים שהשמיעו שר הביטחון ברק, ראש השב"כ דיסקין, ושר המשפטים פרידמן בשבוע האחרון ובישיבת הממשלה היום (ד´ בחשוון).
אין ספק, ממשלת אולמרט- ברק הכושלת שזמנה קצוב החליטה לצאת בשעת הדמדומים שלה למלחמת חורמה נגד האויב האידיאולוגי: "המתנחלים הקיצוניים".
זה התחיל בפרובוקציה מסריחה מחתרתית, בסגנון פעולות ארגון אי"ל נגד פרופ´ זאב שטרנהל, ונמשך בפרובוקציה גלויה יזומה: ההתנפלות הברברית של כוחות מג"ב ויס"מ על חוות פדרמן- תור בקרית ארבע שנעשתה תוך ידיעה ברורה שתהיה התנגדות, ומבני החווה ההרוסים ישוקמו שוב ושוב. המתכננים קיוו שאחד המתנחלים ייגרר אחרי הפרובוקציה, יפגע בשוטרים ואולי אפילו יבצע פעולות גמול נגד ערבים ורכושם, ובעיקר גם יאבד שליטה ויגדף את כוחות הביטחון ויקללם נוכח המיקרופונים והמצלמות.
ואשר יגורנו בא. נמצא המגדף התורן, ובוצעו גם חבלות הנקם הקטנות, והממסד התקשורתי של "ההורסים" יכול היה לרקוד על הדם.
שר הביטחון, אהוד ברק, שמוביל את ההיערכות לסזון במגמה לשקם את סיכוייו במאבק על ראשות מפלגת ה"עבודה" (האבודה) התחיל לשחרר הצהרות פומפוזיות כי המתנחלים, מפירי החוק, מערערים על סמכות המדינה. בישיבת הממשלה היום דרש להטיל עונשי מאסר חמורים על ה"פורעים", והמליץ על פירוק מיידי של מאחזים "בלתי חוקיים".
ראש השב"כ, יובל דיסקין, הזהיר מפני "רצח פוליטי נוסף בישראל על ידי גורמי ימין קיצוני". קרי, השב"כ מתכנן רצח או ניסיון רצח בסגנון "שמפניה". בעקבות מידע נורא ומפחיד זה, הממשלה כמובן נענתה להמלצות והחליטה כי יש לעצור "מפירי חוק" ולהביאם במהירות לדיון, כולל: שימוש בצווים מנהליים וצווי הרחקה, ובמקביל לתגבר את כוחות הביטחון ביו"ש (על חשבון ביטחון אזרחי ישראל בגבולות ובמרכזי האוכלוסייה...).
הוחלט כמובן לחנוק את ההתיישבות כלכלית ("להפסיק כל תמיכה במימון ישיר או עקיף"), והמדהים מכל הוחלט כי שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה ייזמו "תיקוני חקיקה" כדי לשפר את הכלים הקיימים (שאינם דרקוניים מספיק...), ויגבשו דרכים שיובילו להחמרה בענישתם של מפירי חוק.
מר מני מזוז אף השמיע לראשונה בפומבי, בהזדמנות זאת, את דעותיו נגד הניסיונות ההומאניים לסגור תיקים ולהעניק חנינות לנאשמי אירוע הגירוש מחבל עזה מלפני שלוש שנים "שהרי זה מסר פסול ויש למצות איתם את הדין". ובסתר, ודאי תיאם עם השב"כ איך להמשיך לרדוף, לדכא, לרמוס ולשלול את זכויות האסירים היהודים הנמקים בכלאם שנים רבות בלי חופשות (עופר גמליאל, האחים הראל, האחים דביר ואחרים).
במסגרת ההכנה להתנפלות המתוכננת, בוצעה פעולה של סתימת פיות אידיאולוגית. "אבירי חופש המחשבה והדעה" הפעילו לחצים אדירים על ערוצי הטלוויזיה 10 ו- 2 שהודיעו כי ישדרו ראיונות עם יגאל עמיר. הלחץ הפוליטי- כלכלי עשה את שלו ואנשי התקשורת המעטים ההגונים התבזו וכרעו על ברכיהם נוכח הברית הטמאה של הפוליטיקאים השמאלנים ובעלי הממון.
סתימת פיות לא פחות חמורה מהווה ביטול ערב העיון בפרשת רצח רבין שנועד להתקיים בערב יום א´ (ד´ בחשוון) בכפר הנוער רזיאל בהרצליה. גם כאן הופעל לחץ ברוטאלי על הנהלת המקום שנכנעה בשפלות רוח ובנמיכות קומה.
עתה צפו למהלכים הבאים. בעקבות שורה של פרובוקציות קלאסיות, כמו: כריתת עצי זית או פגיעה במוסקים ערביים, או תקיפה נגד "איש רוח" שמאלני על ידי סוכני השב"כ בתוכנו. יונהג משטר חירום ויופעלו כל החוקים המנדטוריים למלחמה בטרור.
עשרות ואולי מאות מתנחלים ייעצרו ויכלאו ללא משפט, או יקבלו צווי הרחקה לחצי שנה מיהודה ושומרון. ארגונים ועמותות יוכרזו כארגונים בלתי חוקיים בגיבוי מערכת המשפט הסדומית.
בשלב הבא תבוצע הפרובוקציה המרכזית. התקפה מתוכננת היטב על אחד המאחזים הגדולים (רצוי מגרון), במגמה להביא לעימות אלים עם הקבוצה האידיאולוגית שראש השב" כ מכנה ה"עמונים" (היינו בוגרי עמונה), תוך ידיעה ברורה שתהיה חס וחלילה שפיכות דמים נוראה. זה יאפשר הכרזת מצב חירום כללי, דחיית הבחירות למועד בלתי ידוע, והזרקת חמצן לממשלת המעבר הגוססת של שני ה"אהודים".
מה השלב הבא? האם הגליית העצורים לאפריקה (אריתריאה או גילגיל בקניה) או אולי עליית מדרגה, כמו: הסגרתם למשטרה הפלסטינית?
עלינו להיערך מיד לסיכול המזימה המפלצתית של צמד ה"אהודים". יש להקים הנהגת חירום אופרטיבית של כל ארגוני נאמני ארץ- ישראל לגוניהם. להתחיל לבנות סדר כוחות מרשים של נוער וצעירים שיכול להגיע בהתראה קצרה לכל מקום חיכוך, ובעיקר להצהיר בפומבי ובריש גלי מפי רבנים ופרנסי- ציבור כי יש "תג מחיר" לכל פעולה נגד ההתיישבות ביהודה ושומרון.
ואם אכן יבוצעו הפרובוקציות המתוכננות ויהיה עימות אלים, תהיה "עמונה" בבחינת "בית הבראה של קופת חולים".
